אי עמידה בתנאי מיגון – איננה מקנה לחברת הביטוח זכות אוטומטית להימנע מתשלום פיצויים בגין רכב גנוב \ מאת עו"ד ורד חגואל

לא אחת, עומדים מבוטחים אשר רכבם נגנב בפני שוקת שבורה שעה שחברת הביטוח שביטחה את רכבם בביטוח מקיף דוחה את פנייתם לתשלום תגמולי ביטוח בטענה כי בזמן גניבת הרכב לא הפעיל המבוטח את אמצעי המיגון אשר היו קיימים ברכב (אזעקה, איתורן וכו') או בשל טענה דומה כי ברכב לא הותקנו מלכתחילה המיגונים הנדרשים בהתאם לתנאי הפוליסה.
בעקבות דחיית הפנייה כאמור על ידי חברת הביטוח ובשל אי קבלת ייעוץ משפטי מעו"ד הבקיא ברזי הנושא, נותר המבוטח פעמים רבות ללא פיצוי בגין הרכב הגנוב תוך שהוא איננו מודע לזכויותיו החוקיות בדבר הפיצוי אותו הוא זכאי לקבל.

בהתאם לפסיקתם של חלק מבתי המשפט השונים ואף בהתאם להנחיותיו של המפקח על הביטוח, על חברת ביטוח המעוניינת לדחות דרישת מבוטח בשל אי קיומם של אמצעי מיגון חלה חובה מוקדמת לוודא בפועל עם המבוטח האם מילא אחר תנאי המיגון הקבועים בפוליסה או לאו, תוך שמונעים ממנה להעלות טענה של חוסר מיגון כתנאי ראשוני ללא בדיקה של העניין לגופו וזאת מכוח עקרון תום הלב החל על חברת הביטוח.

יתר על כן, באינספור פסקי דין ואף בהתאם להוראותיו של חוק חוזה ביטוח נקבע כי "אמצעי מיגון" אינם יכולים להוות תנאי מוקדם לכיסוי ביטוחי אלא הם מהווים לכל היותר "אמצעי להקלת הסיכון" אשר במקרה ולא בוצע על ידי המבוטח, חברת הביטוח זכאית לבטל את החוזה בהודעה בכתב למבוטח (בטרם התרחש מקרה הביטוח!) ובמידה והתרחש אירוע ביטוחי על חברת הביטוח לשלם תגמולי ביטוח מופחתים בשיעור יחסי, שהוא כיחס שבין דמי הביטוח שהיו משתלמים לפי המקובל אצל חברת הביטוח במצב שלאחר השינוי לבין דמי הביטוח המוסכמים.

ויודגש, המקרים בהם על פי חוק חוזה ביטוח רשאית חברת הביטוח לשלול לחלוטין את תגמולי הביטוח המגיעים למבוטח הינם המקרים הבאים:
א. מקרה בו אי התקנת / הפעלת אמצעי המיגון נעשה בכוונת מרמה.
ב. מקרה בו מבטח סביר לא היה מתקשר באותו חוזה, אף בדמי ביטוח מרובים יותר ולא היה מסכים לבטח את הרכב ללא אמצעי המיגון.
במידה וחברת הביטוח איננה מוכיחה אף לא אחד מהמקרים הנ"ל, ככלל, עליה לשלם את תגמולי הביטוח וזאת מן הטעמים אשר צוינו לעיל.

ולסיום מאמרי זה אין לי אלא להפנות לדבריו של כבוד הנשיא שמגר בע"א 4819/92 אליהו נ' ישר: "לאור הנסיבות המיוחדות המאפיינות את ההתקשרות בחוזה הביטוח, אין מנוס מקביעת אמות מידה בסיסיות שרק בהתקיימן תוכל החברה המבטחת להישען על סייגים לחבותה כפי שנקבעו בפוליסה. אם לא דאגה קודם לכן לוודא שהמבוטח היה ער לסייגים שנקבעו על ידיה, לא תוכל מאוחר יותר, שעה שהמבוטח יטען לזכותו החוזית, להתנער מחובת השיפוי. חברה מבטחת המסייגת את גבולות חבותה, פועלת בכך באופן לגיטימי, אולם היא גם נוטלת על עצמה, יחד עם זאת, אחריות אקטיבית בדמות חובת הגילוי והוידוא. חברת הביטוח חייבת להסב את תשומת ליבו של המבוטח לתנאי הפוליסה בצורה שתהא מובנת וברורה לו, ולוודא את ערנותו לכך שתוקפה חל רק בהתקיים אותם תנאים, וכי במקרים בהם לא התקיימו לא יוכל ליהנות מגיבוש זכותו לשיפוי".

 
*יודגש, כי אין האמור במאמר זה בכדי להוות תחליף לייעוץ משפטי מקצועי ואישי ואין להסתמך על האמור במאמר זה לביצוע כל פעולה שהיא.