מזונות  ילדים / ורד חגואל, עו"ד 

מזונות ילדים

הדין הישראלי, מסדיר את חובות תשלום מזונות הילדים במסגרת החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט – 1959 (להלן: "החוק").

החוק קובע בסעיף 3 (א) כי "אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה"

כן נקבע בסעיף 3(ב) לחוק כי "אדם שאינו חייב במזונות הילדים הקטינים שלו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, או שלא חל עליו דין אישי, חייב במזונותיהם והוראות חוק זה יחולו על מזונות אלה".

לפיכך, בהתאם לחוק, ככלל כל הורה חייב מזונות על פי הדין הדתי שחל עליו (הורים יהודים על פי הדין היהודי, הורים מוסלמים על פי הדין השרעי וכו') תוך שבמקרים בהם הדין הדתי  לא מטיל חובת מזונות על הורה לטובת ילדו או במקרה בו הורה הוא חסר דת, חלים עליו הוראות הקבועות בחוק.

בהתאם להלכה היהודית, על האב קיימת חובה אבסולוטית לזון  ילדיו עד לגיל 15 ומגיל 15 ואילך ניתן להשית את חיוב המזונות גם על האם  וזאת על פי החלוקה הבאה:

מזונות הכרחיים

בהתאם להלכה היהודית, על אב יהודי מוטלת החובה לספק את כל מזונותיהם ההכרחיים של ילדיו הקטינים עד גיל 15 באופן אבסולוטי. בית המשפט העליון אשר דן בנושא גובה המזונות ההכרחיים (בפס"ד בן עמי) קבע כי גובה המזונות ההכרחיים עומד על סך של כ-1250 ₪ לילד ובנוסף על האב לשאת במחצית הוצאות חינוך, במחצית ההוצאות הרפואיות החריגות ובשליש מהוצאות המדור.

פרט לכך, במידה וקיימים צרכים מיוחדים נוספים כגון השגחה מוגברת, טיפולים מיוחדים וכו', על האב לשאת גם בהוצאות וצרכים מיוחדים אלה.

יחד עם זאת, למרות פסיקתו המחייבת של בית המשפט העליון, קיימים מקרים חריגים בהם בתי המשפט שוקלים שיקולים נוספים. כך למשל, לאחרונה, נתן בית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא פסק דין בו הועמדו המזונות ההכרחיים ל-3 ילדים קטנים על סך של 2,400 ₪ (800 ₪ לילד) וזאת לאור יכולת השתכרותו הנמוכה של האב, ואולם, המדובר בפסיקה חריגה אשר איננה מחייבת.

מזונות מדין צדקה

בהתאם להלכה היהודית, קיימת אבחנה בין מזונות הכרחיים למזונות מדין צדקה.

מזונות מדין צדקה הינם מזונות אשר חלים מעבר למזונות ההכרחיים של הקטינים ואשר נובעים מכוח דיני הצדקה אשר קובעים כי על אמיד (מי שיש בכוחו הכלכלי לזון עצמו על פי צרכיו ועדיין נותרת בידו יכולת כלכלית) לזון נצרך (אדם שאין בכוחו הכלכלי לדאוג בעצמו לצרכיו) עד כדי מחסורו (בהתאם לרמת החיים שחי בה וכפי שהורגל בעבר), כלומר, במזונות מדין צדקה נבחנת יכולת הכלכלית של ההורים ובכלל זה יכולת השתכרותם והוצאות מחייתם.

בהתאם לדין, מזונות מדין צדקה חלים גם על האב וגם על האם (כל אחד בהתאם ליכולתו הכלכלית ואין בהכרח המדובר בחיוב שווה). בפס"ד בע"א 591/81 נפסק כי  על בית המשפט  בפוסקו מזונות מדין צדקה לערוך בירור עובדתי הכולל בחינת מידת השתכרותו של האב ומידת השתכרותה של האם ובחינת הסכום שיוותר בידי כל אחד מהם לאחר תשלום צרכיהם ובהתאם לכך לקבוע את סכום המזונות מדין צדקה בו יחויב כל אחד מההורים.

בהתאם לדין, מזונות מדין צדקה כוללים בין היתר: הוצאות צהרון, הוצאת חוגים, הוצאות שיעורים פרטיים, מותרות, טיולים וכו'.

חובות נוספות של הורה כלפי ילדו
סעיף 15 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב – 1962  קובע חובות נוספות המוטלות על הורה מעבר לדאגה למזונות ילדו.

בע"א 2034/98 אמין נ' אמין  קבע בית המשפט העליון כי החובה של הורים אינה מוגבלת לצרכים חומריים גרידא והיא כוללת אף חובה לדאוג לחינוכו של הקטין, ללימודיו, להכשרתו לעבודה ולמשלח ידו  על ידי כך שההורים ינהגו לטובת הקטין כדרך שהורים מסורים היו נוהגים.

הסכם בין הורים למזונות ילד

האם הסכם מזונות שנחתם בין שני הורים מחייב את ילדם הקטין? בפס"ד שר, בית המשפט העליון קבע כי הסכם בין הורים שבו הוסדר סכום מזונות הקטין מחייב את ההורים אך אינו מחייב את הקטין עצמו ומשכך, הקטין רשאי להגיש תביעה עצמאית (אפילו באמצעות הורהו) לשינוי גובה מזונותיו .

ויודגש, גם במקרה בו נחתם הסכם בין ההורים אשר יש בו בכדי לפטור את אחד ההורים מכל אחריות כלפי ילדו, רשאי בית המשפט לפסול הסכם זה מטעמים של תקנת הציבור ובמקרה שכזה  על אף הפטור הקיים מכוח ההסכם יכולה להתקבל תביעת  קטין למזונות כנגד ההורה שהופטר ממזונות במסגרת ההסכם.

*יודגש, כי אין האמור במאמר זה בכדי להוות תחליף לייעוץ משפטי מקצועי ואישי ואין להסתמך על האמור במאמר זה לביצוע כל פעולה שהיא.