מערכת ההוצאה לפועל / מאת עו"ד אהוד חיים חגואל

מערכת ההוצאה לפועל
ההוצאה לפועל הינה מערכת המופעלת על ידי המדינה אשר משמשת למימוש פסקי דין (הן לפסקי דין כספיים והן לפסקי דין המקנים זכויות לקבלת סעדים "ביצועיים" כגון פינוי דירה, קבלת מוצר, צו הריסה וכו') ולמימוש זכויות כספיות שמקורן במסמכים משפטיים מיוחדים אשר דומים במהותם לפסק דין כגון: שטרות משכנתא ומשכון, שטרות חוב ושיקים.
בנוסף ומאז שנכנס לתוקפו סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל, מערכת ההוצאה לפועל משמשת אף לצורך הגשת תביעות מכוח חוזה או התחייבות שסכומן אינו עולה על 50,000 ₪ שיש עליהן ראיה בכתב או שעילתן נעוצה בהוראה מפורשת של חיקוק.

דינים משיקים לדיני ההוצאה לפועל
מטבע הדברים קיימים חיובים אשר בשל אופיים וטיבם אינם ניתנים לביצוע באמצעות מערכת ההוצאה לפועל וזאת מאחר והם דורשים מידת פיקוח אשר המעקב אחריה קשה כגון חיובים הנובעים מצווי עשה ומצווי מניעה שנתן בית המשפט.
לשם ביצועם של צווים אלה קיימים דינים משיקים לדיני ההוצאה לפועל כגון דיני ביזיון בית המשפט.
פרט לכך קיימים מקרים בהם לאור העובדה שלחייב קיימים חובות רבים וגבוהים קצרה ידה של מערכת ההוצאה לפועל מלהושיע ובמקרים שכאלה מטפלים דיני פשיטת הרגל.

רשמי ההוצאה לפועל
בישראל, מערכת ההוצאה לפועל מורכבת מכ-25 לשכות הוצאה לפועל הממוקמות סמוך לערכאות של בתי משפט השלום ובראשן עומדים רשמי הוצאה לפועל אשר עיקר תפקידם הינו עיסוק מנהלי בדרכי המימוש של פסקי הדין, המסמכים והתביעות שהוגשו ללשכת ההוצאה לפועל וזאת באמצעות קביעת הסדרים לביצועם.
למותר לציין כי רשמי ההוצאה לפועל אינם יושבים כערכאת ערעור על בתי המשפט ולפיכך הם  אינם מוסמכים לשנות את פסק הדין שניתן גם אם פסק הדין הוא מוטעה על פניו אלא עליהם לפעול למימוש פסק הדין ככתבו וכלשונו.
בנוסף, לרשמי ההוצאה לפועל אף קיימות מספר סמכויות שיפוטיות וזאת לשם הכרעה במקרים הבאים: טענת פרעתי (מקרים בהם חייב טוען כי פרע את החוב או שאין לו עוד חובה חוקית לפרוע את החוב), חיוב נאמן שהתרשל בתפקידו, חיוב כונס נכסים שהתרשל בתפקידו וחיוב צד ג' בחובו הפסוק של החייב.

הבסיס החוקי מכוחו פועלת מערכת ההוצאה לפועל
מערכת ההוצאה לפועל, שואבת את כוחה וזכות קיומה משורה של דינים וחוקים אשר העיקרי ביניהם הינו חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז – 1967 שמכוחו הותקנו תקנות רבות אשר מסדירות את אופן פעולתה של מערכת ההוצאה לפועל במקרים הספציפיים העומדים בפניה.

הצדדים להליכי ההוצאה לפועל
ככלל בכל תיק הוצאה לפועל מעורבים מספר צדדים הראשון שבהם הוא הזוכה (יכול להיות יותר מאחד) אשר הוא הגורם אשר הגיש לביצוע לשכת ההוצאה לפועל את פסק הדין או המסמכים המשפטיים הרלוונטיים.
מול הזוכה ניצב החייב אשר הוא הגורם אשר כנגדו ניתן פסק הדין או שהוא זה אשר חייב לשלם את השטר.
פרט לזוכה ולחייב קיימים צדדים שלישיים אשר אף הם רלוונטיים להליכי ההוצאה לפועל בהיותם חייבים לחייב כספים (כגון: מעבידים) או בהיותם מחזיקים נכסים אשר שייכים לחייב (כגון: בנקים, חברות ביטוח וכו)  אשר הזוכה יכול להטיל אצלם עיקול ולגבות מהם סכומים אשר שייכים ומגיעים לחייב.

ניתן לקבל פרטים נוספים על מערכת ההוצאה לפועל באתר של רשות האכיפה והגבייה

*יודגש, כי אין האמור במאמר זה בכדי להוות תחליף לייעוץ משפטי מקצועי ואישי ואין להסתמך על האמור במאמר זה לביצוע כל פעולה שהיא.