איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות ציבוריים
23 בפבר, 2011 | מאת אהוד חגואל, עו"ד | קטגוריות: דיני נזיקין וביטוח, הגנת הצרכןאיסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות ציבוריים / מאת אהוד חיים חגואל, עו"ד
בשנת 2000 נחקק חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, הידוע גם בכינוי "חוק איסור הסלקציה".
מטרת חקיקתו של החוק הנ"ל, הייתה קידום השוויון ומניעת הפליה בכניסה למקומות ציבוריים ובהספקת מוצרים ושירותים.
בהתאם לחוק חל איסור על כל מי שעיסוקו (לרבות בעלים, מחזיק, מנהל ומי שאחרי בפועל) בהספקת מוצר או שירות ציבורי או הפעלה של מקום ציבורי להפלות בהספקת המוצר או השירות הציבורי, במתן הכניסה למקום הציבורי או במתן שירות במקום הציבורי מחמת גזע, דת או קבוצה דתית, לאום, ארץ מוצא, מין, נטיה מינית, השקפה, השתייכות מפלגתית, מעמד אישי או הורות וזאת ללא כל קשר לשאלות האם העיסוק נעשה למטרות רווח או לא והאם נגבה או לא נגבה תשלום תמורת המוצר או השירות.
ההגדרה של מקום ושירות ציבורי
בהתאם לחוק מקום ציבורי מוגדר באופן רחב ככל מקום המיועד לשימוש הציבור, לרבות אתר תיירות, בית מלון, אכסניה, בית הארחה, גן ציבורי, מסעדה, בית קפה, אולם המשמש למופעי בידור ותרבות, מוזיאון, ספריה, דיסקונט, אולם או מיתקן ספורט, בריכת שחיה, קנין, חנות, מוסך וכן מקום המציע שירותי תחבורה ציבורית.
כמו כן, בהתאם לחוק מוגדר שירות ציבורי כשירותי תחבורה, תקשורת, אנרגיה, חינוך, תרבות, בידור, תיירות, שירותי בנקאות, שירותי מתן אשראי וביטוח.
מקרים אשר לא ייחשבו כהפליה
על פי החוק המקרים הבאים לא ייחשבו כהפליה:
- כאשר הדבר מתחייב מאופיו או ממהותו של המוצר, השירות הציבורי או המקום הציבורי.
- כאשר הדבר נעשה על ידי ארגון או מועדון, שאינו למטרת רווח, ונעשה לשם קידום צרכים מיוחדים של הקבוצה אליה משתייכים החברים במועדון או בארגון ובלבד שצרכים מיוחדים כאמור אינם נוגדים את מטרת החוק.
- בקיומן של מסגרות נפרדות לגברים או לנשים, כאשר אי ההפרדה תמנע מחלק מן הציבור את הספקת המוצר או השירות הציבורי, את הכניסה למקום הציבורי, או מתן השירות במקום הציבורי, ובלבד שההפרה היא מוצדקת, בהתחשב, בין השאר, באופיו של המוצר, השירות הציבורי או המקום הציבורי, במידת החיוניות שלו, בקיומה של חלופה סבירה לו, ובצורכי הציבור העלול להיפגע מן ההפרדה.
חזקות והעברת נטל הראיה
מאחר ובדרך כלל "ההפליה" מתבצעת על ידי הגורם המפלה בצורה מוסווית אשר קשה להוכחה, קבע המחוקק כי אם אדם אשר תובע בהתאם לחוק הוכיח אחד מהפרמטרים הבאים, חזקה שהנתבע הפלה אותו אם הוא לא הוכיח אחרת:
- הנתבע סירב לספק מוצר או שירות ציבורי, מנע כניסה למקום ציבורי או סירב לתת שירות במקום ציבורי, לאחר שבירר פרטים הנוגעים לעילות ההפליה הנ"ל.
- הנתבע סירב לספק מוצר או שירות ציבורי, מנע כניסה למקום ציבורי או סירב לתת שירות במקום ציבורי, לנמנים עם קבוצה המאופיינת לפי עילה מעילות ההפליה המנויות הנ"ל, ולא סירב כאמור, באותן נסיבות, למי שאינם נמנים עם אותה קבוצה.
- הנתבע התנה הספקת מוצר או שירות ציבורי, כניסה למקום ציבורי או מתן שירות במקום ציבורי, לנמנים עם קבוצה המאופיינת לפי עילה מעילות ההפליה הנ"ל, בקיום תנאי אשר לא נדרש ממי שאינם נמנים עם אותה קבוצה.
העונש והפיצוי
בהתאם לחוק ביצוע של הפליה כמתואר לעיל הינה עבירה פלילית אשר בצידה מוטלת קנס.
פרט לכך, אדם שהופלה רשאי להגיש תביעה אזרחית לבית המשפט ובית המשפט יכול לחייב את הנתבע לשלם פיצוי ללא הוכחת נזק בסכום של עד 50,000 ₪.
*יודגש, כי אין האמור במאמר זה בכדי להוות תחליף לייעוץ משפטי מקצועי ואישי ואין להסתמך על האמור במאמר זה לביצוע כל פעולה שהיא.