תובענות ייצוגיות / מאת אהוד חיים חגואל, עו"ד

תביעה ייצוגית מהי?

תביעה ייצוגית היא תביעה במשפט אזרחי שבה אדם אחד או קבוצה מצומצמת של אנשים, תובעים בשם קבוצה גדולה שלכולם עילת תביעה דומה. בניגוד לתביעה רגילה בתביעה ייצוגית, חברי הקבוצה עצמם לא מייפם את כוחם של התובע המייצג ובא כוחו לפעול עבורם, אולם יחד עם זאת תוצאות התביעה הייצוגית, יהיו אשר יהיו, יגבילו את חברי הקבוצה מלהגיש תביעה אישית בשמם בבית המשפט. במרבית המקרים התובענה הייצוגית מבוססת על מקרים בהם קיימים נפגעים רבים, אשר הנזק שנגרם לכל אחד מהם הוא קל ערך ולכן במרבית המקרים לא כדאי לכל אחד מהפרטים הנפגעים להגיש תביעה עצמאית וזאת עקב העלויות והטרחה הכרוכים בכך.

מטרות התביעה הייצוגית

בהתאם לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו – 2006 (להלן: "החוק"), אשר מסדיר וקובע את הכללים לעניין הגשה וניהול תובענות ייצוגיות מטרות התובענה הייצוגית הינה שיפור ההגנה על זכויות ובפרט קידום הגורמים הבאים:

1. מימוש זכות הגישה לבית המשפט, לרבות לסוגי אוכלוסיה המתקשים לפנות לבית המשפט כיחידים.
2. אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו.
3. מתן סעד הולם לנפגעים מהפרת הדין.
4. ניהול יעיל, הוגן וממצה של תביעות.

מי רשאי להגיש תביעה ייצוגית?

בהתאם לחוק הגורמים אשר רשאים להגיש תביעה ייצוגית הינם:

1. אדם שיש לו עילה בתביעה או בענין מהעניינים אשר בהם ניתן להגיש תובענה ייצוגית, המעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל החברים הנמנים עם קבוצת בני אדם – בשם אותה קבוצה;
2. רשות ציבורית בתביעה או בענין מהעניינים אשר בהם ניתן להגיש תובענה ייצוגית, שבתחום אחת המטרות הציבוריות שבהן עוסקת הרשות הציבורית – בשם קבוצת בני אדם אשר אותה תביעה או אותו ענין, מעוררים שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל החברים הנמנים עמה;
3. ארגון בתביעה או בענין מהעניינים אשר בהם ניתן להגיש תובענה ייצוגית, שבתחום אחת המטרות הציבוריות שבהן עוסק הארגון – בשם קבוצת בני אדם אשר אותה תביעה או אותו ענין מעוררים שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל החברים הנמנים עמה, ובלבד שבית המשפט שוכנע כי, בנסיבות הענין, קיים קושי להגיש את הבקשה בידי אדם שיש לו עילה בתביעה או בעניין ואולם, המועצה הישראלית לצרכנות כהגדרתה בחוק המועצה הישראלית לצרכנות, התשס"ח-2008, תהיה רשאית להגיש בקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית, אף אם אין קושי להגיש את הבקשה בידי אדם שיש לו עילה בתביעה.

באילו נושאים ניתן להגיש תביעה ייצוגית?

בהתאם לחוק לא תוגש תובענה ייצוגית אלא בתביעה כמפורט בתוספת השניה או בענין שנקבע בהוראת חוק מפורשת כי ניתן להגיש בו תובענה ייצוגית; על אף האמור, לא תוגש נגד רשות תובענה ייצוגית לפיצויים בגין נזק שנגרם על ידי צד שלישי, שעילתה הפעלה או אי הפעלה של סמכויות פיקוח, הסדרה או אכיפה של הרשות ביחס לאותו צד שלישי; התוספת השנייה לחוק, מונה נכון להיום את הנושאים הבאים כנושאים שניתן להגיש בהם תובענות ייצוגיות כדלקמן:

1. תביעה נגד עוסק, כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, בקשר לענין שבינו לבין לקוח, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו.
2. תביעה נגד מבטח, סוכן ביטוח או חברה מנהלת, בקשר לענין, לרבות חוזה ביטוח או תקנון קופת גמל, שבינם לבין לקוח, לרבות מבוטח או עמית, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו.
3. תביעה נגד תאגיד בנקאי, בקשר לענין שבינו לבין לקוח, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו.
4. תביעה בעילה לפי חוק ההגבלים העסקיים.
5. תביעה בעילה הנובעת מזיקה לנייר ערך או ליחידה; לענין זה –  "זיקה" – בעלות, החזקה, רכישה או מכירה;  "יחידה" – כמשמעותה בחוק השקעות משותפות בנאמנות;  "נייר ערך" – כהגדרתו בחוק החברות וכן ניירות ערך כהגדרתם בסעיף 52 לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968.
6. תביעה בקשר למפגע סביבתי נגד גורם המפגע; לענין זה, "גורם המפגע", "מפגע סביבתי" – כמשמעותם בחוק למניעת מפגעים סביבתיים.
7.  תביעה בעילה לפי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א-2000.
8. (1) תביעה בעילה של הפליה בעבודה, לפי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988. (2) תביעה בעילה כאמור לפי חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ"ו-1996.
9. (1) תביעה בעילה לפי פרקים ד', ה' או ה' 1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. (2) תביעה בעילה לפי הוראות הנגישות לפי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, כהגדרתן בסעיף 19א לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. (3) תביעה בעילה לפי הוראות חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים), התשס"ה-2005.
10. (1) תביעה בעילה אשר לבית דין אזורי לעבודה הסמכות הייחודית לדון בה לפי סעיף 24(א)(1), (1א) או (3) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, ובלבד שלא נדרש במסגרתה סעד של פיצויי הלנת קצבה, פיצויי הלנת שכר או פיצויי הלנת פיצויי פיטורים לפי הוראות סעיפים 16, 17 ו-20 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958. (2) תביעה של עובד בעילה לפי סעיף 6א לחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987, תביעה של עובד בעילה לפי סעיפים 2 ו-3 לחוק הזכות לעבודה בישיבה, התשס"ז-2007, או לפי חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996. (3) בפרט זה –  "תביעה" – למעט תביעה של עובד שחל עליו הסכם קיבוצי המסדיר את תנאי עבודתו, והמעביד של אותו עובד או ארגון מעבידים שהוא חבר בו, צד להסכם הקיבוצי;  "הסכם קיבוצי" – הסכם קיבוצי לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, או הסדר קיבוצי בכתב.
11. תביעה נגד רשות להשבת סכומים שגבתה שלא כדין, כמס, אגרה או תשלום חובה אחר.
12. תביעה נגד מפרסם כהגדרתו בסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, בעילה לפי הסעיף האמור.
13. תביעה נגד חברה להפעלת מערכת סליקה פנסיונית מרכזית, בקשר להעברת מידע או כספים באמצעות מערכת סליקה פנסיונית מרכזית; לעניין זה, "חברה להפעלת מערכת סליקה פנסיונית מרכזית" ו"מערכת סליקה פנסיונית מרכזית" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס"ה-2005.

התנאים לאישור התביעה הייצוגית על ידי בית המשפט

בהתאם לחוק אין זכות אוטומטית לנהל תביעה כתביעה ייצוגית, אלא יש צורך להגיש בקשה לאישור התביעה כתביעה ייצוגית ורק אם בית המשפט יקבל את הבקשה, תוכל התביעה להתברר כתביעה ייצוגית. בהתאם לחוק, בית המשפט רשאי לאשר תובענה ייצוגית, אם מצא שהתקיימו כל אלה במצטבר:

1. התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש  אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה;
2. תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין;
3. קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת; הנתבע לא  רשאי לערער או לבקש לערער על החלטה בענין זה;
4. קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב. למרות האמור לעיל יצוין כי אם הוגשה בקשה לאישור נגד המדינה, רשות מרשויותיה, רשות מקומית או תאגיד שהוקם על פי דין ושוכנע בית המשפט כי עצם ניהול ההליך כתובענה ייצוגית צפוי לגרום נזק חמור לציבור הנזקק לשירותיו של הנתבע או לציבור בכללותו לעומת התועלת הצפויה מניהולו בדרך זו לחברי הקבוצה ולציבור, ולא ניתן למנוע את הנזק בדרך של אישור בשינויים שיבטיחו ניהול הוגן ויעיל של התובענה הייצוגית, רשאי בית המשפט להתחשב בכך בבואו להחליט אם לאשר תובענה ייצוגית; כמו כן, אם הוגשה בקשה לאישור נגד גוף המספק שירות חיוני לציבור, תאגיד בנקאי, בורסה, מסלקה או מבטח, ושוכנע בית המשפט כי עצם ניהול ההליך כתובענה ייצוגית צפוי לגרום נזק חמור לציבור הנזקק לשירותיו של הנתבע או לציבור בכללותו, כתוצאה מפגיעה ביציבותו הכלכלית של הנתבע, לעומת התועלת הצפויה מניהולו בדרך זו לחברי הקבוצה ולציבור, ולא ניתן למנוע את הנזק בדרך של אישור בשינויים שיבטיחו ניהול הוגן ויעיל של התובענה הייצוגית, רשאי בית המשפט להתחשב בכך בבואו להחליט אם לאשר תובענה ייצוגית. כמו כן, מן הראוי לציין כי בית המשפט רשאי לאשר תובענה ייצוגית אף אם לא קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת ואף אם לא קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב, אם מצא בית המשפט כי ניתן להבטיח את קיומם של תנאים אלה בדרך של צירוף תובע מייצג או בא כוח מייצג או החלפתם, או בדרך אחרת;

הסעדים בתביעה ייצוגית

במידה ובית המשפט הכריע בתובענה הייצוגית, כולה או חלקה, לטובת הקבוצה שבשמה נוהלה התובענה הייצוגית, כולה או חלקה, רשאי הוא במסגרת החלטתו להורות על מתן פיצוי כספי או סעד אחר לחברי הקבוצה, תוך שהוא רשאי בין היתר להורות:

1. על תשלום פיצוי כספי או על מתן סעד אחר, בשיעור ובאופן שיקבע, לכל אחד מחברי הקבוצה  שהוכחה זכאותו לפיצוי או לסעד כאמור;
2. על כך שכל חבר קבוצה יוכיח את זכאותו לפיצוי כספי או לסעד אחר;
3. על תשלום פיצוי כספי בסכום כולל ועל אופן חישוב חלקו של כל חבר קבוצה, ובלבד שסכום  הפיצוי הכולל ניתן לחישוב מדויק על יסוד הראיות שבפני בית המשפט; הורה בית המשפט על  תשלום פיצוי כספי בסכום כולל כאמור, רשאי הוא להורות בדבר חלוקה בין חברי הקבוצה,  באופן יחסי לנזקיהם, של יתרת הסכום שתיוותר אם חבר קבוצה, אחד או יותר, לא דרש את  חלקו, לא הוכיח את זכאותו לפיצוי או לסעד, לא אותר או שלא ניתן לחלק לו את חלקו  מסיבה אחרת, ובלבד שחבר קבוצה לא יקבל פיצוי כספי או סעד אחר מעבר למלוא הפיצוי או  הסעד המגיע לו; נותרה יתרת סכום לאחר החלוקה לחברי הקבוצה כאמור, יורה בית המשפט  על העברתה לאוצר המדינה.

הסדרי פשרה בתביעה ייצוגית

מאחר והתובע הייצוגי מייצג במסגרת תביעתו קבוצה גדולה של תובעים פוטנציאליים, בניגוד לתביעות רגילות הסדר הפשרה כפופים לאישורו של בית המשפט וזאת על מנת להבטיח כי התובע המייצג והנתבע לא יגיעו להסדר פשרה אשר עשוי לקפח את חברי הקבוצה. לפיכך, קובע החוק, כי לא ייעשה הסכם ליישוב הסכסוך שבענינו הוגשה בקשה לאישור או שבענינו אושרה תובענה ייצוגית, אלא באישור בית המשפט. בהתאם לחוק, בקשה לאישור הסדר פשרה תוגש לבית המשפט בצירוף תצהירים מטעם באי כוח הצדדים, אשר בהם יגלו, בגילוי נאות, את כל הפרטים המהותיים הנוגעים להסדר הפשרה. במידה ובית המשפט איננו מוצא טעם לדחות את הסדר הפשרה על הסף, בית המשפט מורה על פרסום הגשת הבקשה להסדר פשרה במקומות שנקבעו לכך בדין  ולאחר מכן, כל אדם הנמנה עם הקבוצה שבשמה הוגשה בקשה לאישור הסדר פשרה, כל רשות ציבורית הפועלת לקידום מטרה ציבורית בקשר לענין שבו עוסקת הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית וכל ארגון, שאישר השר לענין זה, הפועל לקידום מטרה ציבורית כאמור, וכן היועץ המשפטי לממשלה, רשאים להגיש לבית המשפט, בכתב, התנגדות מנומקת להסדר הפשרה. בנוסף, במידה וחבר קבוצה כלשהו אינו מעוניין כי יחול עליו הסדר הפשרה, הוא רשאי לבקש מבית המשפט, להתיר לו לצאת מן הקבוצה שעליה יחול ההסדר. ככלל, בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בענינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית – גם כי קיימות, לכאורה, שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין. בנוסף, בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא לאחר שקיבל חוות דעת מאדם שמינה לשם כך, שהוא בעל מומחיות בתחום שבו עוסקת הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית, אלא אם כן סבר בית המשפט שחוות הדעת אינה נדרשת, מטעמים מיוחדים שיירשמו;

הגמול לתובע הייצוגי

בהתאם להוראות החוק במידה ובית המשפט מכריע בתובענה הייצוגית, כולה או חלקה, לטובת הקבוצה, כולה או חלקה, לרבות בדרך של אישור הסדר פשרה, הוא מורה על תשלום גמול לתובע המייצג, בהתחשב בין היתר בשיקולים הבאים:

1. הטרחה שטרח התובע המייצג והסיכון שנטל על עצמו בהגשת התובענה הייצוגית ובניהולה,  בפרט אם הסעד המבוקש בתובענה הוא סעד הצהרתי;
2. התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה;
3. מידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית.  כל זאת אם לא מצא בית המשפט, מטעמים מיוחדים שירשמו כי הדבר אינו מוצדק בנסיבות  העניין. בנוסף, בית המשפט רשאי במקרים מיוחדים ומטעמים מיוחדים שירשמו לפסוק גמול למבקש או לתובע המייצג אף אם לא אושרה התובענה הייצוגית או שלא ניתנה הכרעה בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה, לפי הענין, בהתחשב בשיקולים הנ"ל; ובנוסף , רשאי בית המשפט לפסוק גמול לארגון שהשתתף בדיונים בתובענה הייצוגית, אם מצא שהדבר מוצדק לאור הטרחה שטרח והתרומה שתרם בהשתתפותו בדיונים כאמור.

יחד עם זאת, חשוב לציין כי כשם שהתובע הייצוגי עשוי לקבל גמול מיוחד בסופו של יום, כך התובע הייצוגי נושא על עצמו את הסיכונים הכרוכים בכישלון התביעה או בכישלון הבקשה לאישור התביעה כייצוגית ובמקרה של דחיית הבקשה / התביעה עשוי התובע הייצוגי להיות מחויב בהוצאות משפט גבוהות.

כיצד ניתן לדעת אם הוגשה תביעה ייצוגית בנושא כלשהו?

בהתאם לדין, כל מי שמגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית צריך לשלוח הודעה למנהל בתי המשפט בדבר הגשתה ולצרף להודעה העתק מהבקשה ומנוסח התובענה נושא הבקשה, לשם רישומם בפנקס. מנהל בתי המשפט מנהל פנקס של תובענות ייצוגיות המפורסם באתר האינטרנט של בתי המשפט. ניתן לעניין בפנקס התובענות בקישור הבא: פנקס התובענות הייצוגיות

דוגמאות לבקשות לאישור תביעות ייצוגיות שהוגשו על ידי משרדנו

במהלך השנים האחרונות הגיש משרדנו מספר בקשות לאישור תביעות ייצוגיות את הבקשות לאישור התביעות שהוגשו על ידי משרדנו ניתן לראות בקישורים הבאים:

1.  ת.צ. 3511-09-11 יעקב כשדי נ' מפעל הפיס
2. ת.צ. 4996-04-13 יעקב כשדי נ' מפעל הפיס