חוק "דואר זבל" סוף ל-spam / מאת עו"ד אהוד חיים חגואל
 

בשנת 2008 נכנס לתוקפו תיקון לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב – 1982 אשר מטרתו מניעת משלוחים של דברי פרסומת (המכונים בציבור כ"דואר זבל") לציבור הרחב ללא קבלת אישורו מראש.
לצורך החוק מוגדר "דבר פרסומת" כ"מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת".
בהתאם להוראות החוק חל איסור על מפרסם לשגר דבר פרסומת באמצעות פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית או הודעת מסר קצר, במידה ולא התקבלה הסכמה מפורשת מראש של הנמען בכתב, בהודעה אלקטרונית או בשיחה מוקלטת.

 
חריגים לאיסור על שליחת דבר פרסומת
למרות האמור לעיל, קיימים מספר מקרים חריגים בהם ניתן לשלוח הודעות פרסומת בהתאם להוראות החוק והם:

1. כאשר מדובר בפנייה חד פעמית מטעם המפרסם לנמען שהוא בית עסק, המהווה הצעה להסכים לקבל דברי פרסומת מטעמו.
2.  בהתקיים כל התנאים הבאים במצטבר: (א) כאשר הנמען מסר את פרטיו למפרסם במהלך רכישה של מוצר או שירות, או במהלך משא ומתן לרכישה כאמור, והמפרסם הודיע לו כי הפרטים שמסר ישמשו לצורך משלוח דבר פרסומת מטעמו. (ב) המפרסם נתן לנמען הזדמנות להודיע לו כי הוא מסרב לקבל דברי פרסומת כאמור, דרך כלל או מסוג מסוים, והנמען לא עשה כן. (ג) דבר הפרסומת מתייחס למוצר או לשירות מסוג דומה למוצר או לשירות האמורים בפסקה (א) לעיל.

 
פרטים שעל המפרסם מוטלת חובה לכלול בהודעת פרסומת
בהתאם להוראות החוק, כל פרסומת הנשלחת בהתאם להוראות החוק חייבת לכלול את הפרטים הבאים באופן בולט וברור שאין בו כדי להטעות:

1. היותו דבר פרסומת (המילה "פרסומת" תופיע בתחילת דבר הפרסומת ואם דבר הפרסומת משוגר בהודעה אלקטרונית בכותרת ההודעה).
2. שמו של המפרסם, כתובתו ודרכי יצירת הקשר עימו.
3. זכותו של הנמען לשלוח, בכל עת, הודעת סירוב, ודרך אפשרית למשלוח ההודעה כאמור שהיא פשוטה וסבירה בנסיבות העניין, ואם דבר הפרסומת משוגר באמצעות הודעה אלקטרונית – כתובת תקפה של המפרסם ברשת האינטרנט לצורך מתן הודעת סירוב (במקרה של פרסומת המשוגרת באמצעות מסר קצר יציין המפרסם רק את שמו ואת דרכי יצירת הקשר עימו לצורך מתן הודעת סירוב).

 
פיצויים בגין הפרת הוראות החוק
בהתאם לחוק, הפרה של הוראות החוק מהווה עוולה אזרחית, תוך שהחוק קובע כי במידה ושוגר דבר פרסומת ביודעין בניגוד להוראות החוק, רשאי בית המשפט לפסוק בשל הפרה זו פיצויים שאינם תלויים בנזק בסכום של עד 1,000 ₪ בשל כל דבר פרסומת שקיבל הנמען בניגוד להוראות החוק.
בבואו של בית המשפט לקבוע את גובה הפיצוי בית המשפט רשאי לשקול בין שיקוליו את השיקולים הבאים: העובדה כי המפרסם כבר הורשע בשל אותו מעשה, חשיבות אכיפת החוק והתרעה מפני הפרתו, עידוד הנמען למימוש זכויותיו, היקף ההפרה וכו'.

 
*יודגש, כי אין האמור במאמר זה בכדי להוות תחליף לייעוץ משפטי מקצועי ואישי ואין להסתמך על האמור במאמר זה לביצוע כל פעולה שהיא.